אני מאמין שאני די קשה לריגוש כשזה נוגע לראפ. או מוזיקה באופן כללי. אולם בפרט, ראפ. כלומר, אני יכול ליהנות מכמות רבה של דברים כלאחר יד, כמו הדברים השנה של אריק דרמון, B.O.B., אנדרסון פאק, וכו ‘ ו

ל- Madgibbs יש את זה.

עכשיו, מדליב קיים הרבה זמן – הוא התייחס לטיטאנים של הזרם המרכזי וגם גם בהיפ הופ המחתרתי: MF Doom, Erykah Badu, Tha Alkaholiks, de la Soul, Lootpack, J. Dilla (כמו Jaylib), גם כן כמו הלאה וגם הלאה. אז הוא עושה פעימות פנטסטיות, מורכבות, כמו גם פעימות גאוניות מהורות. פרדי גיבס צעיר בערך בעשור בקריירה שלו, עם זאת הוא עשה התזה ענקית יחסית – הודז האמיתי מבין אותו, עם זאת יש לו הרבה יותר לאמת כאן. כמו גם גיא הוא מראה כמו גם להוכיח. הוא ממשיך לעבדות בסינגל, “תה בטן שטוח”, מדבר כבד על משק הבית על “מצבים”, עם זאת, אז נהנה עם עיצובים על “שמות מזויפים” כמו גם מפיל את ההבנה העכשווית ב”חינוך “. הוא מגוון, חכם, כמו גם הוא יכול להיות חמור מבלי להיות קרני. אני מאמין שהקווים המועדפים עלי מגיעים מ”קטרקט “, שם הוא אונס על מעבר מ”לה וידה שבר-א” למכירת שבר כמו גם “לחיות לה וידה קולה-א”, עם זאת האלבום מלא בקווים פנטסטיים כמו גם סורגים עמוקים.

והכי חשוב, גיבס לא תלוי היטב במקומות האורחים, כמו גם כשהוא כן, הוא מקבל את הטוב ביותר, כמו שהם מספקים את המיטב שלהם.

הרוצח מייק כמו גם פושא מופיעים ב”פאלמוליב “, שם פושה משתמשת בכרוניקה הרגילה שלו מוכרת הסמים, אולם מספקת כמה סורגים פנטסטיים:” לקחתי סיכון, לקחתי לבנה, יצאתי לטיול דרך במוטל 6. ” (הערה לקוראי: פושא T הוא הראפר מספר 1 שלי, אז אני מוטה לטובת כל סוג של אלבום שהוא נמצא בו.)

בלאק האמין כמו גם יאסלין ביי מופיעים ב”חינוך “. Anderson.Paak מופיע ב”ג’אניס “, כמו גם בתזמון הוא שיטה הטובה ביותר לשבור את האלבום לאווירה קצרה של ניאוסול. כמו גם השאר מדגיבס טהור.

גם המון אמנים גדולים מוציאים גם ראפ בינוני הרבה בימינו. בנדנה הוא האורך האידיאלי המדויק, כל הבשר ללא מילוי, כמו גם משאיר את המאזין לרצות יותר.

ההמלצה הגבוהה ביותר.